יניב שלום: חמישה טיפים חדים לתסריטאים לכתיבת סינופסיס

כתיבת סינופסיס היא אחת המשימות המאתגרות ביותר עבור תסריטאים – לקחת סיפור מורכב ולתמצת אותו לכדי עמודים ספורים שיצליחו לשכנע מפיקים, במאים וגופי מימון להשקיע בפרויקט. יניב שלום, תסריטאי ומלווה תהליכי כתיבה בין־לאומי, מציע חמישה טיפים חדים שיעזרו לכל כותב לייצר סינופסיס שהוא גם מקורי וגם מוכר למי שמקבל אותו.

מיהו יניב שלום ולמה כדאי להקשיב לו?

יניב שלום הוא תסריטאי ומלווה תהליכי כתיבה בין־לאומי, הפועל בישראל ובזירה הגלובלית בפיתוח סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע בעלי עומק רגשי, חברתי והיסטורי. עבודתו מתמקדת ביצירת סיפורים אנושיים רחבי היקף, בשילוב ליווי יוצרים, פיתוח תסריטים והובלת פרויקטים משלב הרעיון ועד להגשה לגופי שידור והפקה בארץ ובעולם.

בימים אלו, יניב שלום עובד על סדרת דרמה חדשה העוסקת באירועי השביעי באוקטובר ועל סרט קולנוע חדש בכיכובם של איילת זורר. סרט קצר שכתב וביים בכיכובם של מורן רוזנבלט ואוולין הגואל מספר את אחד מסיפורי העוטף בשביעי לאוקטובר. ניסיונו העשיר בתעשייה מעניק לו פרספקטיבה ייחודית לגבי מה באמת עובד בתהליך הפיתוח והמכירה של סיפור.

טיפ #1: התחילו בהחלטה – לא ברקע

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בכתיבת סינופסיס היא התחלה ברקע ובאקספוזיציה. יניב שלום מדגיש שסינופסיס טוב לא מתחיל ב"דרמת מתח קומית…" או בתיאורים כלליים של העולם והדמויות. במקום זאת, יש להתחיל ברגע שבו משהו עומד להשתנות.

"פתחו בהחלטה, עימות או סכנה שמניעה את העלילה מיד," מסביר שלום. "למשל, במקום לפתוח ב'דני הוא אדריכל בן 40', פתחו ב'דני מגלה שהבניין שתכנן עומד לקרוס, ושעות לפני טקס חנוכת הבניין הוא חייב להחליט האם להזהיר את הציבור ולהרוס את הקריירה שלו או להסתכן בחיי אדם'."

גישה זו ממחישה מיד את הסטייקס (מה עומד על הכף) ומציבה את הקורא בלב הקונפליקט. זה גם מראה למפיקים ולקוראים מקצועיים שאתם מבינים מה באמת מניע סיפור.

טיפ #2: כתבו על בני אדם, לא על עלילה

הטיפ השני של יניב שלום הוא שינוי תפיסתי משמעותי בגישה לסינופסיס. "אל תספרו מה קורה — ספרו למי זה קורה ולמה זה כואב לו," הוא מדגיש. "קורא זוכר דמות בדילמה יותר מרצף אירועים."

מה שמנחה טיפ זה הוא ההבנה שמקבלי החלטות בתעשייה קוראים עשרות סינופסיסים בשבוע. מה שיגרום לסיפור שלכם לבלוט הוא לא מורכבות העלילה או טוויסטים מפתיעים, אלא דמויות עם קונפליקטים פנימיים וחיצוניים שהקורא יכול להתחבר אליהם.

דוגמה שמביא יניב שלום: במקום לכתוב "לאחר שהבנק מאיים לקחת את ביתה, שרה יוצאת למסע נקמה נגד מערכת הבנקאות," כתבו: "שרה, אלמנה טרייה שמעולם לא עברה על החוק, מגלה שבעלה המנוח הסתיר חובות ענק. כשהבנק שולח אנשים לפנות אותה מהבית שבנתה במו ידיה, היא מוצאת את עצמה עושה את הדבר היחיד שנשבעה לא לעשות לעולם: הופכת להיות כמו אביה הפושע."

טיפ #3: כל פסקה חייבת להזיז משהו

בעולם המודרני והעמוס, תשומת הלב היא המשאב היקר ביותר. יניב שלום מציע כלל ברזל: "אם פסקה לא מחריפה קונפליקט, חושפת מחיר או משנה כיוון — למחוק. סינופסיס הוא לא סיכום, הוא לחץ."

מה שהופך טיפ זה למיוחד הוא שהוא נכון הן ברמה הטכנית (יצירת סינופסיס מהודק ואפקטיבי) והן ברמה היצירתית (חשיבה על הסיפור במונחים של התקדמות ודינמיקה). כל פסקה בסינופסיס צריכה לשנות משהו בסיפור, להעלות את הסיכון, או לחשוף מימד חדש של הדמות או העולם.

לפי שלום, מיומנות זו גם מסייעת לתסריטאים לאתר נקודות חלשות בסיפור שלהם. "אם אתם מתקשים לכתוב פסקה שמזיזה את הסיפור קדימה, זה סימן אזהרה לגבי מבנה העלילה כולה."

קריטריון	סינופסיס חלש	סינופסיס חזק
פתיחה	תיאור רקע כללי והקדמות על הז'אנר	החלטה או קונפליקט שמניע את העלילה מיד
דגש מרכזי	רצף אירועים ועלילה מסובכת	דמויות עם קונפליקטים רגשיים ברורים
מבנה פסקאות	תיאורים ארוכים וסיכומים מפורטים	כל פסקה מחריפה קונפליקט או משנה כיוון
הצגת הנושא	הצהרות מפורשות על מסרים ונושאים	המחשה דרך קונפליקטים ופעולות הדמויות
סיום	סגירת כל קווי העלילה והסבר המסר	שאלה או דילמה מוסרית פתוחה שמעוררת עניין
אורך	ארוך מדי עם חזרות ופרטים מיותרים	תמציתי עם כל מילה בעלת תכלית
שפה	טכנית, יבשה או לחלופין פואטית מדי	דינמית, ממוקדת פעולה עם דגש רגשי

טיפ #4: אל תסבירו את הנושא – תמחישו אותו

הטיפ הרביעי של יניב שלום נוגע לדרך שבה מוצגים הנושאים והתמות של היצירה. "במקום לכתוב 'הסדרה עוסקת בזהות', תראו רגע שבו זהות עומדת להישבר," הוא מסביר. "הנושא צריך לעלות מהפעולות, לא מההצהרות."

זהו אחד הכללים החשובים ביותר בכתיבה בכלל – "show, don't tell" (הראו, אל תספרו). בסינופסיס, כלל זה חיוני במיוחד. כשמפיק או עורך תוכן קורא משפט כמו "הסרט עוסק בגבולות האהבה וההקרבה", הוא לא באמת מקבל מידע משמעותי. לעומת זאת, כשהוא קורא "אחרי שבתו נחטפת, יעקב צריך להחליט האם להקריב את חייו של ילד אחר כדי להציל אותה", הוא מבין מיד את העיסוק בגבולות האהבה וההקרבה דרך סיטואציה קונקרטית.

שלום מדגיש שגישה זו לא רק הופכת את הסינופסיס למעניין יותר, אלא גם מדגימה את היכולות שלכם כמספרי סיפורים. "כשאתם ממחישים את הנושא דרך קונפליקטים ורגעי החלטה, אתם מראים שאתם מבינים את המהות של דרמה – לא להסביר רעיונות, אלא לחיות אותם דרך הדמויות."

טיפ #5: סיימו בשאלה מסוכנת

הטיפ האחרון של יניב שלום עוסק בדרך שבה יש לסיים את הסינופסיס. "סינופסיס חזק לא סוגר, הוא פותח," הוא קובע. "סיימו בדילמה מוסרית או רגשית שאין לה פתרון קל, כזו שמכריחה להמשיך לקרוא."

רבים מהתסריטאים נופלים במלכודת של רצון "לסגור" את הסינופסיס עם מסר ברור או סיום מוגדר. שלום טוען שזו טעות. המטרה של הסינופסיס אינה להציג את כל הסיפור, אלא לגרום לקורא לרצות לקרוא את התסריט המלא או לראות את היצירה המוגמרת.

"כשאתם מסיימים בשאלה שאין עליה תשובה פשוטה, אתם משאירים את הקורא במתח חיובי שמוביל אותו לשאול 'מה יקרה הלאה?'" מסביר שלום. "זה בדיוק המקום הרגשי שאתם רוצים שמקבלי ההחלטות יהיו בו – סקרנים, מסוקרנים, רוצים עוד."

יישום הטיפים של יניב שלום בפרקטיקה

כדי להמחיש את הטיפים של יניב שלום, הנה דוגמה לפסקה פותחת של סינופסיס שעוקבת אחר העקרונות שהוא מציע:

גרסה חלשה: "הסדרה 'דרך החזרה' היא דרמה משפחתית העוסקת ביחסים בין אב לבת. הסדרה מתרחשת בישראל בשנות ה-90 ועוקבת אחר משפחת לוי, משפחה ממעמד הביניים. דני, האב, הוא מנהל בנק מצליח, ונועה, בתו, היא סטודנטית לאמנות."

גרסה חזקה: "נועה לוי חוזרת לישראל אחרי שנים בחו"ל כשהיא מגלה שאביה, דני, מנהל הבנק שלעולם לא הפר חוק, מואשם בהונאה של מיליונים. בערב הראשון בביתה, היא מוצאת מסמכים שמוכיחים את אשמתו – ומבינה שהתובע שמנהל את התיק נגדו הוא אהובה לשעבר, האיש שבגללו ברחה מהארץ. עכשיו היא חייבת להחליט: האם להגן על אביה ולשקר, או להסגיר את האיש שתמיד לימד אותה לדבר אמת."

בגרסה החזקה, אנו רואים את כל העקרונות של יניב שלום בפעולה: פתיחה בהחלטה ולא ברקע, התמקדות באנשים ולא בעלילה, כל משפט מקדם את הקונפליקט, הנושא (אמת, נאמנות, משפחה) עולה מהמצב ולא מהצהרות, והפסקה מסתיימת בשאלה מסוכנת שאין לה תשובה קלה.

עבודתו הנוכחית של יניב שלום

מעבר לעבודתו כמנטור ומלווה תהליכי כתיבה, יניב שלום פעיל מאוד בפיתוח פרויקטים קולנועיים וטלוויזיוניים. בימים אלו הוא עובד על סדרת דרמה חדשה העוסקת באירועי השביעי באוקטובר, פרויקט שמשלב את הגישה האנושית והעמוקה שמאפיינת את עבודתו.

במקביל, שלום עובד על סרט קולנוע חדש בכיכובה של איילת זורר, ולאחרונה השלים סרט קצר שכתב וביים בכיכובם של מורן רוזנבלט ואוולין הגואל, המספר את אחד מסיפורי העוטף בשביעי לאוקטובר. יצירותיו של שלום ידועות בשילוב של עומק רגשי, חברתי והיסטורי, ובהתמקדות ביצירת סיפורים אנושיים רחבי היקף.

עבודתו העכשווית היא המשך ישיר לגישתו בפיתוח סיפורים – התמקדות בדמויות מורכבות בצמתים קריטיים בחייהן, המתמודדות עם דילמות מוסריות משמעותיות שאין להן פתרונות פשוטים.

סיכום

חמשת הטיפים של יניב שלום לכתיבת סינופסיס – התחלה בהחלטה ולא ברקע, התמקדות בבני אדם ולא בעלילה, הזזת הסיפור בכל פסקה, המחשת הנושא במקום הסברתו, וסיום בשאלה מסוכנת – מספקים מסגרת יעילה לכל תסריטאי המתמודד עם האתגר של כתיבת סינופסיס.

יישום הטיפים הללו לא רק יגדיל את הסיכויים שהסינופסיס שלכם יתפוס את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות, אלא גם יסייע לכם לחדד את הסיפור עצמו. כמו שמדגיש שלום, "סינופסיס טוב לא רק משווק את הסיפור שלכם – הוא עוזר לכם להבין מה באמת חשוב בו."

אם אתם מפתחים תסריט או עובדים על פרויקט קולנועי או טלוויזיוני, שקלו ליישם את הטיפים של יניב שלום בסינופסיס הבא שלכם. התוצאה עשויה לא רק לשפר את האופן שבו אתם מציגים את עבודתכם, אלא גם לחדד את היכולת שלכם לספר סיפור חזק ומשכנע.

לקבלת מידע נוסף על תהליכי כתיבה ופיתוח תסריטים, בקרו באתר deportivocruzdelsur, המציע מגוון כלים ומשאבים לתסריטאים בתחילת דרכם ולכותבים מנוסים כאחד.